עכשיו אלו זמנים שהאור והאהבה יכולים בקלות רבה להגיע אלינו ולהיות שלנו, אבל אנחנו לא רגילים לכמות האור הזו, לכמות אהבה הזו ששוטפת אותנו. ולמה זה כך?

כי כול החיים לימדו אותנו לפחד מכמות כזו של אהבה, הפחידו אותנו שאסור להיות קרובים לאור, מרוב שנפגענו מאהבה, סגרנו את הלב, אבל הלב עכשיו צריך להיפתח לאהבה, כי יש עכשיו יותר אהבה בעולם, והלב כמו גם הרחם, הוא כלי שלתוכו הכי טיבעי שהאהבה תאסף.

כמות האהבה והאור שיש עכשיו מסביבנו מבלבלת אותנו, אנחנו לא מבינים איך להכיל אותה, אנחנו מתגוננים מפניה, ככה תמיד לימדו אותנו, ומתוך אינסטינקט של פחד  אנחנו פוגעים, ולא כי יש באמת פחד קיומי, אלא בגלל שאנחנו לא רגילים לכמות האהבה שיש עכשיו פה, קרוב אלינו, זמינה לכולנו.

לכן חשוב להעלות את המודעות לשינויים האנרגטיים שמתרחשים כרגע בעולם ולהגדיל את הכלים שיש לנו, ובמיוחד את הלב, לתת לו להתמלא באהבה.
ובכול פעם שעולה הפחד מהאהבה, ואנחנו רוצים לפגוע במקום להיפגע, לברוח במקום להתמודד עם האהבה, חשוב מאוד עכשיו יותר מתמיד,
לעצור לרגע,
לנשום,
לא לפחד מהאהבה, מההבנה שכולנו דומים, מיכולת שלנו לאהוב,
להרגע,
להיפתח,
ולהגדיל את יכולות הריפוי שלנו בעולם – בזכות האהבה.

וזו עוד למידה של איך לאהוב.