לבטא את האמת שלך, כמה שיחרור יש בזה.

להגיד, לבטא, לצעוק, לדבר את מה שאת מרגישה את מה שאת רוצה להרגיש, גם אם זה לא שיגרתי או מקובל, אבל - זו האמת שלך...

ומה זה מקובל? מה שבתרבות אחת לא מקובל, בתרבות אחרת יכול להיות מקובל ואפשרי הגיוני ואף רצוי. ולמה לצמצם את עצמך, להשתיק את קולך את רצון נשמתך, רק בגלל החברה?

עם הצמצום, ההשתקה, ההקטנה של צעדייך, את מקטינה את האור שלך, את חווה יותר ויותר חדרי חושך. אז נכון, כשהיית צעירה יותר ורכה בשנים, הקטנת את הרצון שלך, את הביטוי שלך, אבל עכשיו כשאת כבר נשמה בוגרת, את יכולה וצריכה לתת לאור שלך, לנשמה שלך להאיר בחזרה.

להתחבר לאמת שלך ללא היסוס, ולתת לעצמך לדבר מהלב, היכן שמשכן הנשמה, לתת למילים לעבור דרך הגרון, את המילים שהדחקת, את נותנת להן עכשיו דרור.

צאי מחדר חושך אל האור, דרך הדיבור, הביטוי, אני פותחת עבורך מרחב ריפוי בטוח להגיד את האמת שלך, לגלות את הנשמה שלך מחדש, ולממש אותה בעולם הזה.

כול כך חשוב לראות, בעייני הבשר, שיש לאור לאהבה ולאמת שלנו, מקום פיזי על פני האדמה, כי אנחנו נשמות עדינות חיות על האדמה, ורוצות לממש את האמת שלנו, על האדמה.

ועכשיו זה הזמן הכי נכון לבטא ולממש את זה.