להתייעצות או קביעת פגישה אנא מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

שי בן צור בהופעה - בשוק בבית בלב

במופע מיוחד ומאחד כדוגמת המופע הזה לא הייתי כבר מספר שנים ועבורי זה היה חווית גילוי של ריפוי ואהבה ברבדים שונים ובעוצמה שונה לאורך כול הערב.

 

 


אתמול (ערב יום שישי) נכחתי במופע שירה של שי בן צור בביתו שבהררית, הופעה שבהזדמנות הראשונה שתהיה לכם תנסו להגיע אליה https://www.facebook.com/events/390391974352918/ . במופע מיוחד ומאחד כדוגמת המופע הזה לא הייתי כבר מספר שנים ועבורי זה היה חווית גילוי של ריפוי ואהבה ברבדים שונים ובעוצמה שונה לאורך כול הערב.

המופע היה אינטימי, בישוב הררית, אל מול הרי הצפון,אותם הרים משיר למעלות אליהם אני נושאת עיניי מתפללת מבקשת: מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה', אותו ה' ששי בן צור כ"כ מחובר אליו.

שקיעה בערב שישי, ערב שבת המלכה, אני מוצאת את עצמי במרחב שונה של זמן מקום ריחות טעמים וצלילים.
הדרך להררית ארוכה מר"ג (ותודה לשחר דוידמן על ההסעה וצילום התמונה), והמסלול המפותל בדרך אל הררית דורש ריכוז והקשבה, כמו המוזיקה ששי יוצר, אבל כשמגיעים להררית ואל מעיין המוזיקה, הלב נפתח, והדרך נשכחת.

לאחרונה אני שואלת את עצמי:
איך שרים תפילה? האם עלינו באמת לקרוא תפילה מתוך דפים ידועים וקבועים מראש או שאולי אפשר לשיר תפילה צלולה? איך בכלל מתפללים שיר?
מתישהו במהלך האבולוציה של הבריאה האדם החושב החכם הנבון התחיל לדבר מילים ושכח לשיר, להתבונן בשי בן צור שר מזכיר איך מתפללים שירה, איך יש בשירה וצלילים כוח להקפיץ אותנו מהאונה השמאלית הראציונאלית אל האונה הימנית האינטואטיבית, זו המחברת מאחדת ממזגת בין האורות והכלים. עושה שלום.
אותם צלילים העולים מעלה מעלה אל כסא הכבוד של החבר, של האהוב, של הגעגוע האינסופי לאור האינסופי, התשוקה שמבקשת לפרוץ את גג הבית , לבנות עוד קומה עם הצלילים לגלות עוד רובד בחיים, את רובד הלב והאהבה. שבתוכנו.

בין שיר לשיר שי מכוון את מיתרי הגיטרה, הוא מתנצל ומספר שבדיוק לפני כמה ימים מיתר בגיטרה נקרע ועכשיו יש במקומו מיתר חדש שצריך כול הזמן כיוונון חדש, הוא מסביר שגם בליבנו יש מיתר של גיטרה שזקוק כול רגע לכיוונון מחדש , להקשבה ודיוק מחדש.(ואני חשבתי על GPS שגם הוא מידיי פעם מבקש להדריך אותנו ולאתר לנו מסלול חדש, אולי זה קשור לעובדה שהפעלנו אותו ובלעדיו לא היינו מגיעות לישוב הררית מבלי להתברבר בדרך).

סג'ירה, אשתו היפיפיה של שי, בישלה אוכל הודי צמחוני ואוטנטי עם ירקות מהשוק וירקות שקטפה בגינה, וכך תוך כדי המופע ריח הבצל המטוגן התבלינים שהגיעו מהודו וצלילי השירים התערבבו להם ביחד.
נגשים לארוחה בתום המופע, סג'ירה בחיוך ענוג מבקשת להסביר על מגוון המאכלים שמונחים על השולחן, אי אפשר להעביר את חווית הטעם של האוכל שבושל באיזון מושלם באהבה וכוונה.
הכול מרגיש כ"כ שלם, כ"כ מדוייק לרגע, וכ"כ נעים לכול החושים, אפילו הרוח מדגדגת אותנו קרירה דרך חלונות הבית, משכיחה מאיתנו את עונת הקיץ.
כמה חמימות, אהבה ופתיחות של המרחב הפיזי של הבית ובמיוחד של הלב מצאתי בהופעה האינטימית של שי בן צור (והנגנים שהיו איתו לאורך כול הערב) .

להרגיש את המלא, להרגיש את החסר. כולנו באנו מין השכחה ואנו זקוקים להרבה רגעים של התעוררות והזכרות באותו קול מוכר וידוע של אהבה, של צלילים צבעים וחוויות כמו הראג'ות המוזיקאליות ההודיות שמרטיטות בנו את צליל האחד, צליל הריפוי, של העלאת ניצוצות, של חיבור, של מיזוג האש והמים לכדי אור אחד גדול.

לדעת למזג, לחבר, לפתוח להריח לטעום, לאהוב, לחגוג את החיים בידיעה ש" גם אם הכול ישלל ממני, בתוכי קולך אשמע, מן הכאב הוא ירימני וימלאני בהשראה"

בואו למופע באהבה ותנו לצלילים לעזור לכם להתפלל וליצור חווית ריפוי של ברכה, ועכשיו אחרי שדיברתי כ"כ הרבה, אאפשר למילים לשתוק ולצלילים לדבר ..

פרסום ראשון :30/06/2012 22:17:29
עדכון אחרון :22/07/2016 09:52:36