להתייעצות או קביעת פגישה אנא מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

תאורית הבקבוק הריק

הפילוסוף מורה לאו שה אמר: "היה ריק ולא תפגע". אז למה כשאנו כמו בקבוק מים, עדיף להיות מלאים ולא ריקים?
על היחסיות שבין הדברים, על הקוטביות והקירבה שביניהם.
                                            
 
 
 
 
 
 
 
     
 
 
מוקדש באהבה ותודה לד"ר  Zheng
מבי"ח Zhejiang Provincial Hospital שבעיר האנגזו שבסין.
 
 
בשנת 2003 התמחתי ברפואה סינית בבי"ח בסין. יחד איתי התמחו עוד סטודנטים מרחבי העולם : דבי מאוסטרליה, מייקל מארה"ב ג'וליה מקנדה וסטפן מגרמניה.
 
החיבור בין כל האנשים מכל המדינות העשיר את הידע שהיה לכל אחד ואחת ברפואה הסינית, מאוד נהננו לשבת ביחד ולהשוות מידע וידע בין מורים וספרים מרחבי העולם.
 
כולנו למדנו ארבע שנים רפואה סינית בבתי ספר מוכרים בעולם, למעט סטפן.
סטפן שהגיע מגרמניה במקצועו היה פרמדיק ואת ידיעותיו ברפואה סינית רכש בלימודים אנטנסיביים, בשנה אחת, בכמה סופי שבוע מרוכזים בגרמניה, בסופה של שנה זו הגיע לסין על מנת לשפר את ידיעותיו בתחום.
 
בקליניקה בביה"ח, סטפן היה מתרברב בכמות הידע העצום שיש לו ברפואה סינית. הוא אהב להצטלם כשהוא מדקר חולים סיניים, מתוך כוונה לתלות את התמונות בקליניקה שלו בגרמניה.
 
סטפן הינו גבר נאה מאוד וכריזמטי, גבוה, חסון, שיער בהיר ועיניים כחולות. בכוחו התאטרלי הוא היה מקבץ סביבו את הרופאים והמטופלים ומתפאר בפניהם על היותו פרמדיק ואומן לחימה בקונג פו, הוא היה מציג להם את עוצמת הצ'י שהוא מייצר בגופו, וכולם, התבוננו בו כמו כמו היה ברוס לי הגרמני.
 
אני הייתי יושבת בצד מחוייכת ומשועשעת כמו כולם, אולם גון פניי היה משתנה כשהוא היה מגיע לקטע של סיפורי הידע העצום שיש לו ברפואה סינית, ידעתי שלא יתכן שבכמה שבועות לימוד, מואצים ככל שיהיו, סטפן יהיה אומן ברפואה סינית,לימודים ברפואה סינית נמשכים לכל הפחות ארבע שנים, ודורשים מיומנות רבה במיוחד בלקיחת דופק ואיבחון, וידע זה לוקח זמן, הרבה שנים ובעיקר תירגול.
 
ד"ר זאנג, הרופאה בקליניקה בבית החולים, שאיתה היה לי קשר רגשי מיוחד, ראתה את סערת רגשותיי, היא פנתה אלי ושאלה אותי באנגלית : " אוריה את מכירה את תאוריית הבקבוק הריק?".
 
ניסיתי לגלגל במחשבותי את שם התאוריה ולחפש קשר לרפואה סינית, אולם לא הצלחתי.
חשבתי אולי זה קשור לאיברים הפנימיים? אולי יש איבר ריק ואיבר מלא?
אולי זה קשור לדופק? יתכן שלצמחים? איך אני לא מכירה תאוריה כ"כ חשובה ברפואה סינית? אחרי מחשבה ממוקדת שסרקה את כל הקבצים שבראשי עניתי:
"לא, אני לא מכירה את התיאוריה הזו ברפואה סינית" קיוויתי שדר' זאנג לא תתאכזב מבורותי בנושא.
 
דר' זאנג אישה ענוגה ויפה, בשנות הארבעים לחייה, פניה לבנות ישיבתה רוב הזמן כפופה, עייניה בורקות וחיוך שובב מצוי תמידית בשפתיה.
 
"בוודאי שאינך מכירה את התיאוריה הזו ברפואה סינית, כי התאוריה הזו היא לא ברפואה סינית, אלא תאוריה על החיים." היא דיברה בשקט, ומילותיה מתגלגלות מפיה בעדינות מיוחדת.
שתקתי.
היא המשיכה.
 
"את יודעת כשהבקבוק הוא חצי מלא בכמות המים, הוא נכנס לחרדה, מה אני רק חצי ולא מלא?, אז מה הוא עושה ? הוא מתחיל לעשות רעש, כדי לתת תחושה שהוא מלא...אבל כשהבקבוק מלא, הוא מחריש, אין לו למה או איך לעשות רעש, הוא נוכח! ".
 
היא הביטה בי בעייניה החומות החמות המלוכסנות, וחייכה.
"אנחנו כבני אדם מרגישים לפעמים כמו חצי בקבוק מים, ומתחילים לעשות רעש, בתקווה שלא יגלו שאנחנו רק חצי בקבוק מים, אבל עשיית הרעש יוצרת תנועה, התנועה יוצרת רוח, והרוח יוצרת אי יציבות.".
לגמתי בשקיקה כל מילה שיצאה מפיה.
הרגשתי לרגע שהיא מיסטר מיאגי מקרטה קיד, ואני אוריה סאן.
 
היא הביטה בסטפן, ואמרה: "חצי בקבוק מים".
אחר"כ חזרה להביט בי ואמרה: "עכשיו את מבינה? היי מלאה, החרישי".
החרשתי. חייכתי. הבנתי.
ונזכרתי.
 
בתקופת הצבא עת שירתתי כמדריכת נוער בגדנ"ע, לפני מסעות נדרשנו להחריש מימיות, כלומר למלא את המימיה מים עד קצה הקיבולת של המימיה.
וכה יפה האנלוגיה הזו, למלא את המימיה או את הבקבוק עד הסוף על מנת שלא ירעיש בזמן הריצה.
 
בקבוק מלא מעצם היותו מלא, אינו נדרש לעשות רעש, רעש עושה רק מי שהיינו בקבוק חצי ריק.
 
הבטתי בסטפן, ויכולתי לראות אותו כמו שהוא, יכולתי להבין אותו, לא היתה עוד סערת רגשות בליבי שגרמה לגלים ואדוות, אלא היה שקט שאיפשר לאגם להיות רגוע ולהשתקפות להתגלות, שלי ושל סטפן.
 
סטפן המשיך להלהיב את הצוות הרפואי והמטופלים בתרגילי קונג פו, ד"ר זאנג פנתה לקריאת ספר ברפואה סינית, ואני הרהרתי בתאורית הבקבוק הריק, וכמה הוא יחסי פעם אני בקבוק ריק ופעם אני בקבוק מלא.
 
ובוודאי דר' זאנג הייתה מוסיפה: " היי שקטה אוריה ", ובאומרה זאת לא הייתה מסיטה את עייניה מספר הקריאה, כאילו דבר אינו מתרחש לצידה בקליניקה ואינו מטריד את ליבה.
פרסום ראשון :18/12/2008 09:38:39
עדכון אחרון :25/07/2016 10:56:00