קבלו יעוץ מהיר ובחינם!

תהפוך את הפחד לעוצמה חיובית

מהו פחד?האם הוא קיים במציאות?ואם הוא קיים איך מתמודדים איתו?

אם תשאלו אמן לחימה הוא יענה לכם שפחד לא קיים במציאות, זה משהו שהתודעה ממציאה, מתעתעת בנו, כדי לשלוט בנו, כדי שתוכל להנציח את עצמה דרך תבניות חשיבה.

מהי אורה סומא?

הרמוניה והדרך הכחולה

ריפוי קו הזמן

להכניס צבע לחיים

 

תהפוך את כל הפחד

קל יותר להיכנע לפחד במקום למגר אותו,להלחם בו,במיוחד כשאנו חושבים שהפחד חזק יותר מאיתנו.

ישנן גישות שונות למיגור הפחד,וכולן טובות, החל מחשיפה מוגברת למקור הפחד וכלה בחשיבה הגיונית שמחזירה את הפחד לגודלו הטבעי.

פחד בא להגן עלינו מפני הבלתי ידוע,אך במינונים מוגברים הוא יכול לשתק אותנו.

הפחד כיוונו כלפי מטה,האנרגיה שלו יורדת ולכן כשאנו מפחדים אנו מטילים שתן באופן מוגבר ואף בצורה לא נשלטת,אחד מהביטויים השגורים בפינו ומתאר את כיוונו של הפחד הוא: "מרוב פחד עשיתי במכנסיים" או "פחדתי פחד מוות" ,כי האנרגיה שזורמת באופן טבעי לפתע נעצרת – קצב הלב הופך מוגבר,ויש תחושה של שיתוק,של מוות,חוסר שליטה.
הפחד מתפקד גם במימד החברתי, מאוד פשוט להטיל אותו על בני האדם.

כולנו רוצים שלום ובטחון,אפילו הפרסומאים יודעים את זה ומשתמשים בזה על מנת לשכנע אותנו לבחור במדינאי זה או אחר. 

החברה בנויה שכבות שכבות,ריבוד חברתי,כאשר מה ששומר על הריבוד החברתי זה הצורך שלנו בשמירה על הקיים,אי שינוי,יציבות, זה מקנה לנו תחושת ביטחון,וכדי שהביטחון יהיה יציב ,אנו החברה נוקטים בביקורת והפחדות כלפי האדם שמורד וסורר בחברה,מחזירים את הסוטה למוטב,כדי שהכול יחזור להיות על מקומו בשלום ושהארץ תנוח 40 שנה,נשמע מסובך?

הנה דוגמה פשוטה להמחשה:

נער מתבגר שרוצה למצוא את דרכו ,את הגדרתו האישית ,מנסה ומתלבש טיפה לא רגיל או מקובל,מיד ברגע זה מוזעקים מיטב מעצבי האופנה בארץ על מנת לתת לנער כמה עצות אופנתיות כגון: אם תמשיך להתלבש ככה-לא יהיו לך חברים,לא תתקבל לעבודה לא יכניסו אותך למועדונים וכו...

עכשיו חישבו על הדבשת שלכם,איזה פחד הכניסה בכם החברה על מנת לשמור על הריבוד שלה?על מנת לא לזעזע את הסדר החברתי התקין ששומר על קפאיו מימים ימימה ,האם זה מקצוע שרציתם לבחור והחברה הפחידה אתכם שלא תרוויחו מזה כסף?אולי קשר זוגי?ספורט אתגרי? הגשמת פנטזיה?וכו....

לחברה מאוד נוח שיש ילד נוח,שלא קורא עליה תיגר או מנסה לחדש,עדיף לחברה לחיות בעיניים עצומות,לשמר את הקיים ,לעצור את הנשימה, והבעיה שנוצרת היא שבמקום שיש מים עומדים-אין חיים,כי אין תנועה, תנועה זה מרכז החיים ומכאן שיש חובה להשתנות ולשנות צורות חשיבה , להתרענן.

נחזור לעניין הפחד

נצא מנקודת הנחה שבעבר חיינו בפחד, אח"כ גילינו שהוא לא ממש שלנו זה אינו יציר כפנו אלא הוחל עלינו ע"י החברה, אנחנו במרבית המקרים בכלל לא מודעים לכך שהפחד הוא לא שלנו אלא ננטע בנו ,לדוגמה:פחד במה או פחד מפני הצלחה,או כמו אותו נער שהפחידו אותו מדחייה חברתית אם לא יתלבש כראוי ומאז הפחד הגדול ביותר שלו זה לא להיות נאהב ע"י החברה,ולכן הוא מעדיף לרצות את הסביבה. נמשיך ונצא מנקודת המוצא שזיהנו שהפחד לא שלנו,לקחנו אחריות על אי מימושנו בעבר ואנו מוכנים לצאת לקרב מול הפחד בעתיד.ועכשיו מה?

עולות רוחות רפאים בדמויות האנשים בחברה ושוב באים ומפחידים אותנו שנזהר מפני....ומפני....ומפני...

נחזור לתחילת הרעיון.החיים הם תנועה,תנועה המאפשרת חיים ,שינוי , גיוון יציאה מתוך פלונטר ותנועה קבועה אובססיבית.

צורת התנועה היא ספיראלית הנעה מנקודה למטה כלפי מעלה.

הפחד שוכן תמיד בתודעתנו,ולנצח הוא ישכון שם,מה שאנו יכולים לשלוט לגביו זה בעוצמתו,איזה דירוג הוא יקבל אצלנו.

לדוגמה:

מסיבה זו או אחרת יש לי פחד קהל,רק המחשבה לתת הרצאה גורמת לי לנדודי שינה,להתרגשות, הזעות וכו...,הפחד הלך והתעצם כאשר בכיתה ב' במופע קבלת ספר תורה שכחתי את קטע הקריאה שנדרשתי לשנן בעל-פה,וכול הילדים צחקו עלי, בנוסף המשפחה והחברה ניהלה אורח חיים ביקורתי כלפי, כיום בגיל 25 עלי להכין מצגת בפני הבוס שלי במשרד, האם פחד הקהל ישתלט עלי? אפשרות זו הופכת להיות יותר מסבירה. ויש גם דרך אחרת להבין את הדברים,להתבונן במבט על.


נכון בכיתה ב' הילדים צחקו עלי והפה התייבש,אבל מאז הדרך המשיכה הלאה,בספיראלה,ישנן נקודות רבות משיקות,הנה בצבא נתתי הרצאה,הקול רעד,אבל הצלחתי,והנה פה עליתי ושרתי בקריוקי,אני רואה במבט על שבמשך השנים ובדרך בחיים צמחתי וגדלתי,והפחד צעד איתי ביחד,אך הוא לא אותו הפחד,הוא לעולם לא יכול להיות, כי גם אני כבר לא אני, היום אני נולדת מחדש ואני בוחרת לשנות את הריבוד החברתי, ליהנות מכול רגע בהרצאה,גם מהרעד והבלבול,אני יודעת שזה עוד נקודה בדרך לשחרור מהפחד, קריעה מהעבר שמושך אחורה או קריאה לעתיד שמושך קדימה,והכי חשוב אני מבינה שזו הזדמנות לשנות את הכול,ליצור חוויה מתקנת ובונה.

אז כמובן יש הרבה נקודות משיקות וכולן עוסקות בפחדים,אך הפחד הוא לעולם לא אותו פחד ואין פה קארמה רעה או פלונטר שאי אפשר לצאת ממנו,כול חוויה של התמודדות עם הפחד מאפשרת לנו גם לצמוח ולצאת מהפחד,והפחד של כיתה ב' לעולם לא יוכל להיות כמו הפחד של המצגת של הבוס,למה? כי בינתיים.... צמחתי,גדלתי,למדתי עוד כמה שעורים כמו איך לזכור טקסט,איך לעמוד מול אנשים,מה ללבוש,כך שהפחד לא קיים יותר בצורתו הראשונית,כי גם הוא מכיר את סוד היצירה והבריאה:שינוי צורה ותנועה,גם הוא בא ליצור את"

המידע בדף זה אינו מהווה התוויה רפואית .בכול מקרה של בעיה רפואית או בזמן נטילת תרופות יש להוועץ עם הרופא המטפל או איש מקצוע