להתייעצות או קביעת פגישה אנא מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

רמת גן גיבעתיים תל אביב חולון בת ים
טלפון: 0526900929

דיקור סיני הריון - עינת פרנבך בן אהרון

מסע הריפוי של עינת אל עבר ההריון והאימהות, כפי שהיא מספרת אותו, מלא בחוויות רוחניות, מסרים מיסטיים, והרבה הקשבה ללב. היכולת של עינת מצוי אצל נשים, עינת רק השתמשה בו ודרך הסיפור שלה מאפשרת גם לאחרות ללמוד איך לעשות זאת בצורה מאוזנת.

מדבריה של עינת:

עוד לפני שפגשתי את בעלי, ידעתי שארצה לחוות אימהות. לקח לי זמן להגיע לרצון הזה, כיוון שהייתי עסוקה בהגשמת חלומות אחרים עד שחלום האמהות הגיע למקום הראשון.

בגיל 34 הבטחתי לעצמי שאם עד גיל 36 לא אמצא אהבה, אעשה ילד לבד.

באחד הדמיונות המודרכים שעשיתי מצאתי את עצמי בשדה וילד וילדה משחקים מולי. הילדה כבת 5 והילד כבן 3. הילד קטף פרח ונתן לי.

הרגשתי שאלו ילדיי ושאלתי את  עצמי היכן בן זוגי. פתאום שמתי לב שאני נשענת על משהו וכשהסבתי את מבטי ראיתי רגליים של גבר במכנס בד ויד ארוכה קצת שחומה.

הבנתי שזהו אבי ילדיי אך את פניו לא ראיתי.

כשהייתי בת 35 אבי חלה בסרטן ריאות ואת השאיפה למצוא אהבה ובן זוג לחיות איתו גנזתי. ידעתי שאני עומדת בפני תקופה קשה נפשית ולא יהיה מקום בחיי לאדם חדש.

רציתי להיות שם עבור אבי ב 100 אחוז, לתמוך בו וללוות אותו ואפילו נרשמתי ללימודי הילינג במכללת "מהות" מתוך רצון לעזור לו.

נכנסתי לאתר ג'יידייט כדי להקפיא את המנוי. חיכו לי 3 הודעות וקראתי אותן מתוך סקרנות.

אחת מהן היתה מערן, שלא רשם יותר מדי בכרטיס שלו. ההודעה היתה כל כך חביבה שעניתי לו: ראשית, אתה צעיר ממני. שנית, אני מחפשת קשר רציני שיוביל להקמת משפחה ולא נראה לי שאתה במקום הזה. אם אני טועה – תקן אותי.

ערן ענה שהוא גם מחפש מה שאני מחפשת, דיברנו בטלפון, נפגשנו כמה שעות אחר כך לדייט ראשון.

בדייט השני ביום למחורת ידעתי שהכרתי את הבחור שלי. מבט בעיניים שלו הביא אותי לידי הרגשה עמוקה של שמחה, ביטחון וידיעה שזה האיש שלי. הרגשתי כאילו הכרנו מאז ומתמיד.

 

סימן ראשון: השאירי את הדלת פתוחה לאהבה כי לאהבה תמיד ימצא זמן ומקום.

כעבור 5 חודשים עברנו לגור יחד וכמה חודשים אחר כך ערן הציע לי נישואין. עוד לפני החתונה קיבלתי מסר מהנשמה שעתידה להיות בתי כי היא מוכנה לבוא וכי זהו אביה.

כמה חודשים לפני החתונה המחזור איחר והרגשתי שאני בהריון.

לא מיהרתי לקנות בדיקת הריון, לא יודעת למה. אולי הרגשתי שזה מוקדם מדי. חשתי עייפות מרובה, חולשה ברגליים, כאבים בכתפיים.

קבעתי מראש תור לטיפול שיאצו והתלבטתי אם ללכת. ערן אמר לי לבטל ולהקשיב לגוף שלי, להישאר במיטה לנוח. חששתי מהטיפול כי המורה שלי להילינג אמרה שלא מומלצים טיפולי מגע בשבועות הראשונים להריון. שלא לדבר על כך שהייתי עייפה והרגשתי שלא מתאים לי ללכת.

בכל זאת הלכתי. למה? משום שלא היה לי נעים מאותה מטפלת שליוותה אותי זמן רב. ממש הכרחתי את עצמי.

 

סימן שני: היי מחוברת לעצמך ולגופך, סמכי על עצמך ופעלי בהתאם לתחושותייך.

בטיפול סיפרתי לה שאני מרגישה שאני בהריון. היא הביעה ספק, אינני יודעת מדוע.

אולי שימשה כמראה לספק שהטלתי בעצמי. בכל זאת הבטיחה שלא תיגע בנקודות מסויימות.

הטיפול התחיל והייתי מלאת חשש. בשלב מסויים אמרה לי כי היא לוחצת עכשיו על שתי נקודות בקידמת הכתפיים משום שהיא רוצה להזרים דם לרגליים.

זה הרגיש לא נכון – אך לא אמרתי דבר. שעה לאחר הטיפול התחיל לי דימום מאסיבי מלווה בכאבים וחזרתי הביתה למיטה במקום להגיע לשיעור ההילינג.

המורה שלי התקשרה כששמעה מה עובר עליי. סיפרתי לה היכן נגעה המטפלת והיא אמרה: מה פתאום להזרים דם לרגליים? הדם הולך לרחם ולכן יש חולשה ברגליים.

היא ניחמה אותי בכך שאמרה שכנראה ההריון היה חלש, אחרת היה שורד את הטיפול הזה.

בכיתי והאשמתי את עצמי על כך שפעלתי בניגוד לאינסטינקטים שלי לכל אורך הדרך. התקשרתי למטפלת ההיא וסיפרתי לה מה אני עוברת.

היא הכחישה הכל. לא התקשרתי כדי להאשים אותה אלא כדי שתהיה מודעת לכך שהטיפול לא היה מתאים משום שהיא לא הקשיבה לי, למטופלת שלה. וזה כמובן היה שיקוף לכך שלא הקשבתי לעצמי.

החתונה התקרבה והחלטנו לדחות את ההריון לאחריה.

לאחר החתונה מצבו של אבי התדרדר וביליתי איתו יותר ויותר. מפעם לפעם מצאנו הזדמנות לשכב בימי הביוץ אבל זה היה יחסית נדיר כי הייתי עייפה ושבורה.

באחת הפעמים שוב חוויתי איחור במחזור ושוב דימום מאסיבי וכואב ותחושה של הפלה. אבי נפטר ואני התאבלתי עליו בצער רב.

הייתי בדיכאון ולא ראיתי את עצמי נכנסת להריון במצב הזה – לא רציתי שהילד שיצמח בתוכי יחווה את כל הכאב הזה. אמרתי לעצמי שנמשיך לנסות כשמצבי ישתפר, כשאהיה בתקופה טובה יותר ושמחה.

למרות זאת שוב נכנסתי להיריון וכשהתחיל שוב דימום והתכווצויות מיהרתי לרופאה לקחת בדיקות דם שאיששו את השערתי, שזה היה הריון.

האבל היה חזק מאובדן ההריון, ביחוד שלא הייתי מעוניינת להרות באותה תקופה, לכן קיבלתי את ההפלה בהבנה ובהשלמה.

כעבור שנה חשתי מחוזקת והרגשתי שהגיע הזמן לשוב ולנסות. ניסינו במשך מספר חודשים ולא הלך אולם נשמות ילדיי תקשרו איתי מפעם לפעם וזה חיזק אותי שבקרוב יגיעו.

השתמשתי בערכות ביוץ לאתר את מועד הביוץ אולם לא הצלחתי למצוא אותו וביקשתי מהרופאה מעקב זקיקים. ככה למדתי שהביוץ שלי בימים 18-19 של המחזור ואז גם הבנתי שההתכווצות שאני מרגישה באותו זמן היא הביוץ.

קניתי מכשיר בייבי קומפ (המודד את חום השחר) והתחלתי לעקוב. המכשיר הנחה אותנו מתי להתחיל לקיים יחסים ומהו יום הביוץ וזה חסך ממני את מעקב הזקיקים.

אחרי מספר חודשים נוספים פניתי לרופאה שנתנה לי בדיקות שונות אשר חזרו תקינות אולם בשל גילי וסיבות נוספות אמרה כי לדעתה הסיכוי שאכנס להריון ספונטני אפסי והפנתה אותנו למומחה פוריות.

אמרתי לרופאים שאני לא מעוניינת בטיפולי פוריות. הרגשתי שאין לי שום בעיה וכן קיבלתי מסר שטיפולי פוריות יסכנו את בריאותי ואפילו יביאו לסרטן.

יום אחד נסעתי במונית והנהג קיבל שיחה מבתו, ילדה מתוקה שהביעה דאגה לכך שאביה עובד קשה ושאלה מתי ישוב הביתה.

כשהסתיימה השיחה אמרתי לנהג: הילדה שלך נהדרת, מרגישים שזו ילדה מאוד מיוחדת. הוא ענה: אין לך מושג כמה היא מיוחדת.

הוא ואישתו ניסו להביא ילד לעולם במשך כמה שנים וכתוצאה מהטיפולים אישתו חלתה בסרטן. לאחר שהחלימה החליטו לאמץ ילד.

הילדה הזו אומצה בינקות על ידי משפחה שהתרחבה והחליטה בגיל 3 להחזיר אותה. הזוג הזה פגש בה בגיל 5 ומיד הם הרגישו שהיא שלהם.

החיבור היה כה מיידי שרשויות האימוץ קיצרו את הליך קבלת הילדה.

 

סימן שלישי: הקשיבי למסרים שהיקום שולח לך. כל אדם יכול להיות השליח אולם מתוך רגישות והקשבה תוכלי להבדיל בין שליחי האמת לשליחי השקר.

בינתיים חיפשנו דירה לרכישה. המדריך הרוחני הנחה אותי למצוא דירת קרקע, עדיף עם גינה, כדי לחזק את הקשר שלי לאדמה, הלוא היא אם כל חי. צ'אקרת השורש שלנו קשורה לבית, משפחה, פוריות, פרנסה וידעתי שאצלי היא לא באיזון ונדרשת עבודה.

שבוע אחרי תחילת החיפושים הגענו לדירת קרקע עם חצר.

מייד הרגשנו חיבור ובדמיוני ראיתי את ילדינו משתוללים בבית ובחצר. אמרתי לערן שאני מרגישה שהבית הזה יביא לנו ילדים.

בד בבד קראתי על אימוץ ילדים בארץ ובחו"ל. חשתי שאין זה משנה באיזו דרך תגענה אליי הנשמות של ילדיי ושאני פתוחה לכל האפשרויות.

חודש לאחר מעבר הדירה, עברנו הזרעה ראשונה טבעית ללא הורמונים. לאחר שבועיים בדיקת הבטא העלתה שאני בהריון.

לא הייתי מופתעת כי הרגשתי בהריון ובישרתי לרופאה שלי, שאמרה מזל טוב ושהיא רוצה לראות אותי בעוד יומיים. היא גם ביקשה שאחזור על הבדיקה לפני שאני מגיעה אליה. בבדיקה השניה הבטא ירדה לחצי והיה ברור לי מה עומד לקרות.

כעבור מספר ימים חוויתי הפלה כואבת ביותר, שכבתי שבוע במיטה ובכיתי מהכאב ומהצער. בעלי ניסה לנחם אותי ככל יכולתו אבל אני כאבתי וכאבתי.

בעודי במיטה החלטתי לערוך בירור עם עצמי, מדוע קרתה ההפלה הזו. שהרי עברו שנתיים ממות אבי, חזרתי למסלול חיי, אני בתקופה מאושרת ושמחה, יש לנו דירה נהדרת, אני פותחת קליניקה משלי.

שכבתי במיטה ועשיתי דמיון מודרך בו תקשרתי עם ההריון שנפל. שאלתי את העובר מדוע קרתה ההפלה ומה המסר שבא להעביר לי. התשובה שקיבלתי טלטלה אותי:

את מנסה ליצור חיים חדשים בעודך נאחזת במוות. איזה מוות? לא הבנתי... כשפקחתי את העיניים ירד לי האסימון.

הייתי לבושה בחולצה של אבי ז"ל. נהגתי ללבוש את חולצותיו בבית ולצד מיטתי עמדו קלסרים רבים של אבי, אשר לא נמצא להם מקום כשעברנו דירה.

מחיתי את הדמעות, פשטתי את החולצה, אפסנתי את בגדיו בחדר אחר וכשבעלי שב מהעבודה האצתי בו למצוא מקום אחר לקלסרים. לאחר מכן עשיתי דמיון מודרך שני.

בדמיון הזה ראיתי את עצמי על שפת הים. במים עמדה סירה ובה ישב אבי. אמרתי לו: אבא, אני נפרדת ממך כדי שאוכל ליצור חיים חדשים. הסירה התרחקה ועל פניו של אבי הבעה שלווה של השלמה.

כשהסירה נעלמה באופק, בעת השקיעה, הלכתי לאורך החוף. פתאום ניגש אליי ילד כבן 3 ונתן לי יד. הלב שלי התמלא אושר כי ידעתי שזה הילד שלי.

המשכנו לצעוד יחד בשקט ופתאום רצה לקראתי ילדה בת 5 ואחזה בידי השניה. לבי עלה על גדותיו וידעתי שבקרוב אקבל אותם.

 

סימן רביעי: גם כאשר נדמה שהשלמת תהליך, ישנן שאריות שיכולות לעכב את השלב הבא. הסבלנות משתלמת.

לאחר שהסתיים הדימום והכאבים לא עברו הופניתי לבדיקות שלא העלו דבר ואז קבעתי תור לדיקור אצל אוריה עזאני.

על אוריה קראתי שנה קודם ושמרתי את הטלפון שלה. הרגשתי שהיא תוכל לעזור לי אך התזמון לא התאים אז.

לאחר הטיפול הראשון אצל אוריה הכאבים נעלמו כלא היו. כאבים חזקים של שבועיים נרפאו מיד לאחר הטיפול.

בטיפול השני חוויתי חיזיון.

ראיתי כיצד השחלה השמאלית שלי, שלא היתה מבייצת, נפתחת כמו צדפה ובתוכה המון פנינים יפיפיות.

הרגשתי שאלו ביציות טובות, איכותיות ותקינות שנשמרו ושרדו בשחלה הזו ואוריה הביאה את תיבת האוצר להיפתח ולפעול.

כעבור יומיים מכשיר הבייבי קומפ הודיע במפתיע שעכשיו הביוץ. כנראה שבגלל ההפלה הביוץ הקדים ולכן הספקנו לקיים יחסים פעם אחת בלבד. אחרי איחור של יומיים בדיקת ההריון היתה חיובית.

בעלי לא האמין שמפעם אחת נכנסתי להריון וביקש שאעשה שוב בדיקה. אחרי יומיים כבר היה ברור שאני בהריון ושמחתי עד מאוד. בעלי אמר: אל תשמחי עדיין, בואי נראה שההריון שורד.

נתתי לגופי מנוחה לפי הצורך והתמדתי בדיקור ובצמחי המרפא.

בשבוע 8 הגעתי לבדיקה ראשונה אצל הרופאה שהיתה מופתעת מההריון הספונטני. בכל זאת גיל 39+ עם היסטוריה של הפלות חוזרות.

היא אישרה שאני אכן בהריון אך בעצב בישרה שהדופק איטי ואין לדעת אם ההריון ישרוד. התקשרתי לאוריה שתמכה בי ואמרה שזה שום דבר ושזה קורה לפעמים ואין סיבה לדאגה.

כשהגעתי הביתה עשיתי דמיון מודרך ובו נכנסתי לרחם ודיברתי אל העובר. העובר אמר שאין סיבה לדאגה וכל מה שהוא מבקש זה שקט לשבועיים לפחות, לגדול בלי בדיקות.

לכן על בדיקת הדופק חזרתי רק כעבור שבועיים וחצי והוא נמצא תקין. לבקשת העובר האולטרסאונד הבא היה רק כעבור חודש בבדיקת השקיפות ואז ראינו אותו לראשונה.

בכל שלב של ההריון הרופאים חששו וניבאו שחורות.

בכל פעם עוברית הפלא שלנו היכתה את הסטטיסטיקה והתפתחה יפה.

 

סימן חמישי: כאשר את קשובה לעצמך באמת, אף אוטוריטה אינה יכולה לערער על הידע הטמון בתוכך. כל רופא הוא מומחה לגוף האדם אולם רק את מומחית לגופך שלך.

בתאריך 4/12/14  בשעה 04:10 נולדה רננה שלנו במשקל 3584.

 

www.healerit.co.il לאתר של עינת פרנבך בן אהרון

לסיפור הלידה של רננה פרנבך בן אהרון

 

פרסום ראשון :27/12/2014 10:06:52
עדכון אחרון :20/07/2016 11:13:27